סולר ישיר השקעות בע"מ נ' עובד

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ב"כ התובעת ו/או מי מטעמה ביום 08/01/13.

רקע הבקשה ותמצית המחלוקת העובדתית:

עסקינן בבקשה שנייה מסוג זה בשים לב שבקשה קודמת מטעמה של התובעת נענתה כפוף להוצאות. פועל יוצא מכך הוא שתיק זה טרם נדון הגם פתיחתו בחודש ספטמבר 2010.

הסיבה נעוצה בין היתר בדיון קודם שלא התנהל מפאת העדר התייצבותו של ב"כ התובעת ובקשה שהגיש לביטול פס"ד אשר נדונה ונענתה ובעטייה נקבע דיון נוסף הוא הדיון נשוא דיוננו זה אליו גם לא התייצב ב"כ התובעת ובגין כך הגיש בקשה שנייה זו בפניי.

בתום הדיון האמור הוריתי בפסק דין על דחיית התביעה ופסיקת הוצאות לטובת הנתבע.

עמדת ב"כ התובעת בקליפת אגוז באשר למחדל שבאי התייצבותו לדיון דנן נסבה על מזג האוויר הסוער אותו יום אשר לשיטתו מנע ממנו לבוא בשערי בית משפט זה.

עמדתה של ב"כ הנתבע שונה בתכלית והיא נתמכה בתצהירה שלה על פיו אין שחר לגרסתו זו של ב"כ התובעת, משמע לא היו דברים מעולם. בפיה טענות מפורטות כאלו שטענה בפניי במהלך הדיון ותמציתן הינה שבשיחה טלפונית שערכה עם ב"כ התובעת הלה הודיעה לה בכלל שהדיון בוטל להבנתו (הגם העדרה של הוראה שיפוטית לעניין זה כדברים שציינתי בתוכן פסק דיני) זאת בניגוד לעמדתו כי התכוון להגיע אך נבצר הדבר ממנו מפאת מפגעי מזג האוויר ומששאלה אותו האם בכוונתו להתייצב לדיון הלה השיב לה בשלילה.

כחיזוק לעמדתה לפיה מועד הדיון נשכח מזכרונו של ב"כ התובעת, מפנה ב"כ הנתבע את בית המשפט לעובדה על פיה להבדיל מההליכים שקדמו לדיון הראשון אשר גם אליו לא טרח ב"כ התובעת להתייצב, לקראת הדיון האחרון נשוא דיוננו זה הוא אף לא טרח לזמן עד מטעמה של התובעת. בתשובה לכך צירף ב"כ התובעת אסמכתאות שיגור בקשה לזימון העד הנדון בפקס' אשר לא הוקלדו לתיק אך בוודאי מעידות לשיטתו כי ביקש לזמן את העד לדיון האמור, היינו ידע על דבר קיומו וזה לא נשכח מליבו.

דיון:

במסגרת שיקולי הבקשה שעל הפרק נצרכתי להתמודד עם שני שיקולים היוצרים מתח מתמיד. האחד נעוץ בתכליתו של הליך סדר הדין המהיר שבו נפתח תיק זה על ידי התובעת אשר נועד להפוך הגשת תובענות בסכומי כסף קטנים לפשוטה אשר הדיון בהן אמור להסתיים במהירות האפשרית.

נדמה כי לא אחטא לאמת באם אסיק כי אין מחלוקת בין הצדדים כי תיק זה אשר נפתח במקור בהליך של סדר דין מהיר על סכום נמוך יחסית של 2,341 ₪ חרג ממזמן ממגבלת הזמן השיפוטי שראוי לקצוב לתיק מסוג זה המנוי על תיקי תאונות הפח הנדונים דרך קבע וכהליך שבשגרה ולרוב על סכומים גבוהים מאלה, בפני בפני בית משפט זה מידי יום.

התנהלות זו עומדת בניגוד מוחלט לתקנות סדר הדין האזרחי ומריבתה לעניות דעתי נעוצה בהתנהלותו של ב"כ התובעת החל מנבצרותו להתייצב לדיון הראשון בגינו הורה בית המשפט על פסיקת הוצאות לטובת הנתבע כתנאי לביטול פסק הדין וכלה בהעדר התייצבותו לדיון השני שחל בענייננו שכן גם אם אקבל את עמדתו של ב"כ התובעת כי נבצר ממנו להתייצב לדיון נשוא דיוננו כאן מפאת פגעי מזג האוויר, עדיין נותרה תלוייה באוויר השאלה מדוע לא טרח להודיע במקביל גם למזכירות בית המשפט באחת או יותר מהדרכים המוקנות לבעלי הדין (כדוגמת המענה הטלפוני הקולי שבירושלים) או באמצעות הפקס' באמצעות משרדו, דבר עובדת המצאותו בפקק תנועה בלתי רגיל עקב מצב התנועה והכבישים המוצפים ולחילופי חילופין על דרך הגעת עד התובעת אשר זומן על ידה כביכול לבית המשפט ומסירת מידע זה מפיו. הותרת שדה המשחק הדיוני זו הפעם השנייה לפתחו של הנתבע, תוך הסתמכות מאוחרת על דברים אחרים שנאמרו או סוכמו, להבדיל מעמדתו הנחרצת של הנתבע, מקום בו ניתן להעריך כי ב"כ התובעת יכל לפעול באופן מטיב יותר בזמן אמת אינה פועלת לטובתו של זה.

בהקשר לכך, אשאיר בגדר תמיהה את העובדה עליה הצבעתי לעיל, שגם העד מטעם התובעת מסיבות השמורות עימו לא התייצב אף הוא לדיון האמור תוך שלא ראיתי בבקשת ב"כ התובעת האם מחמת הנסיבות שתוארו על ידו, הוא הנחה את העד לא להתייצב לדיון זה או סיבה אחרת מדוע הלה לא התייצב באולם בית המשפט.

חלקו השני של המתח התמידי נוגע לזכותה של התובעת לקבל את יומה בבית המשפט ע"מ להוכיח את תביעתה וזכות הגישה לערכאות הנה בגדר זכות חוקתית כפי שנקבע לא אחת בפסיקה כדוגמת עמדת כבוד השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3), 577 , 631-632 (1997):

"דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית -המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק. בזאת נשתנתה הרשות השופטת משתי אחיותיה - הרשות המחוקקת והרשות המבצעת - ששתי אלו האחרונות יוזמות ועושות, אם בתחום החקיקה ואם בתחום המעשה, בעוד אשר הרשות השופטת יושבת על מושבה ומצפה כי יבואו אליה לקבל את חוות-דעתה ואת הכרעותיה. וכנאמר על משה: "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב" (שמות יח יג). שניים אלה הם הנדרשים לשיפוט: שופט היושב על מושבו ומתדיינים העומדים לפניו. באין מתדיינים יישב בית-המשפט בטל וחסר-מעש, ובית-משפט שאין מתדפקים על שעריו כמוהו כמו-לא-היה. נדע מכאן, כי חסימת הדרך לבית-משפט - בין במישרין בין בעקיפין - ולו באורח חלקי, חותרת תחת ה'raison d ך tre של הרשות השופטת. ופגיעה ברשות השופטת פירושה פגיעה ביסוד הדימוקרטי של המדינה. באין רשות שופטת, באין ביקורת על מעשי הפרט והשילטון, ייפרע עם ותאבד ממלכה. באין ביקורת שיפוטית יאבד שלטון החוק ותיעלמנה זכויות –היסוד".

אף שהצדדים האריכו בטענותיהם במחלוקות שנוצרו ושעניינן הסיבה לאי התייצבות בא כוח התובעת לדיון, ואף שמצאתי כי אין לקבוע מסמרות חותכות לכאן או לכאן בהעדר חקירה ממצה של מי מהם בפניי (דבר שאינו מתאפשר לנוכח מסגרת הדיון) ועל כן לא יינתן לכך כאמור הד בהחלטתי זו, וזאת גם כיוון שחשיבותה העיקרית של המחלוקת הינה בעצם קיומה ולא בתוכנה ולצד סימני השאלה והתמיהות הקשות בגרסת ב"כ התובעת עליהן הצבעתי כאמור, אני קובע כי על מנת שהצדק ייראה ולא רק ייעשה יש ליתן לתובעת את יומה להוכיח את תביעתה אך זאת תוך שאני מורה לה לשלם תחילה את מחצית הוצאות המשפט שקבעתי בהחלטתי מיום 08/01/13 וזאת כתנאי לביטולו של פסק הדין.

אשר על כן, אני מורה כי כתנאי לביטול פסק הדין שניתן כנגד התובעת בעדר התייצבות זו הפעם השנייה, התובעת תשלם את הוצאותיה של המשיבה בסך 1,500 ₪ תוך 30 ימים וזאת כתנאי לביטול פסק הדין.

רק לאחר שתבוא הודעה מטעם התובעת בצירוף אסמכתא מתאימה בדבר תשלום ההוצאות יבוטל פסק הדין והתיק יובא התיק לצורך קביעת מועד דיון נוסף במעמד הצדדים.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים בדואר.